החלטה בתיק ת"א 2494-12-07

1.         בפני בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין שניתן ביום 5.2.09 ע"י כב' השופטת סמסון (אשר בינתיים פרשה לגמלאות). לטענת התובעת, בשם הנתבעת המצוין בפסק הדין נפלה טעות ונרשם א.ג.ס שילוח בינלאומי בע"מ, בעוד ששמה הנכון של הנתבעת כפי הרשום אצל רשם החברות הינו "א.ג.ס שחקים בע"מ". נטען כי במס' הח.פ שנרשם בפסק הדין לא נפלה טעות והבקשה מתייחסת לשם הנתבעת בלבד.

2.         הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי חלף המועד שנקבע בסעיף 81 לחוק בתי המשפט להגשת בקשה לתיקון טעות סופר. כן נטען כי אין המדובר בטעות, סופר אלא בתיקון מהותי.

דיון :

3.         אכן אין המדובר בתיקון טעות סופר, שכן אין המדובר ב"טעות" כהגדרתה בסעיף 81 לחוק ביהמ"ש (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984.

בכתב התביעה, בפרוטוקול ואף בהודעה על הסכמה להצעת הפשרה שהציעה הנתבעת, נרשם שם הנתבעת, הזהה לזה המופיע בפסק הדין.

לאור האמור, אין המדובר בטעות סופר שנפלה בפסק הדין. לפיכך, אין גם כל רלוונטיות למועד הקצוב הקבוע בסעיף 81 לחוק ביהמ"ש, המתייחס לתיקון טעות סופר.

4.         יחד עם זאת, ביהמ"ש העליון כבר התייחס לבקשה לתיקון שמו של בעל דין כבמקרה דנן וקבע כי ניתן להיעתר לבקשה מסוג זה וזאת מכוח תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות").

ע"פ תקנה 524 לתקנות, לביהמ"ש סמכות הכוללת אף תיקון טעויות בשם בעל דין וזאת גם לאחר מתן פסק הדין, אם כי הסמכות אינה גורפת ומותנית בכך שהתיקון יבטא את כוונתו של פסק הדין המקורי. ראה רע"א 1332/98 אייבי טרנס ספנות בע"מ נ. מאיירון שיפינג פ"ד נב (3) 476:

"... תחילה, לפן העקרוני. לבית המשפט הסמכות "... בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך ..." (תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, תקנה 524). הסמכות שמקנה תקנה זו בלשונה המקיפה כוללת אף תיקון טעויות בציון שם בעל דין. יתר על כן, הסמכות לתקן את שמו של בעל דין נתונה לבית המשפט גם לאחר מתן פסק הדין."

ובהמשך: "ההבחנה הבסיסית החולשת על הפעלת הסמכות לתיקון שם של בעל דין היא בין תיקונים שמשנים את משמעות ההחלטה ובין אלה שמבטאים את כוונתו של פסק הדין המקורי נשוא התיקון. תיקונים המשנים את משמעות ההחלטה אסורים על בית המשפט. לעומת זאת, תיקונם המיישמים את הכוונה המקורית באים בגדר סמכותו של בית המשפט"

עוד נקבע שם כי כאשר ברור שמי שקיבל את התביעה הוא הנתבע הנכון אף ששמו אינו מדויק, נטיית ביהמ"ש תהיה להתיר את תיקון פסה"ד.

"לעומת זאת, כאשר ברור מכתב התביעה כי מי שקיבלו הוא הנתבע הנכון, אף ששמו אינו מדויק, ייטה בית המשפט להתיר את תיקון פסק הדין שניתן בהמשך ההליך. במצב דברים כזה, התעלמותו של מקבל כתב התביעה אינה אלא התחכמות, המבקשת להיבנות מטעות הברורה על פני הדברים".

5.         במקרה דנן, אין ספק שהנתבעת הנכונה -בעלת אותו מס' ח.פ, היא שקיבלה את התביעה, הגישה כתב הגנה, התייצבה לדיון ואף הציעה הצעת פשרה שהוסכמה על התובעת. המדובר בתביעה כספית בטענה כי משלוח שהנתבעת הבטיחה לספק לא סופק במועד, או לא הושלם. הנתבעת אשר מס'  הח.פ שלה זהה למס' של החברה בעלת השם הנכון, לא טענה בכתב הגנתה כי הסכם המשלוח לא נכרת עמה, אלא טענה טענות ענייניות ביחס להסכמות ע"פ אותו הסכם.

הנתבעת אף הציעה הצעת פשרה כאמור אשר הוסכמה וקיבלה תוקף של פסק דין. בתגובתה לבקשה לא טענה הנתבעת כי המדובר בשתי חברות שונות. מאחר שמדובר באותו מס' ח.פ - הרי שתי החברות הינן אותו גוף. המס' המזהה של שתי החברות זהה והינו כאמור בכתב התביעה ובפסק הדין. הנתבעת לא טענה בתגובתה כי אם יותר התיקון, לא תהיה היא אותה נתבעת והתנגדותה הינה מטעם של איחור בהגשת הבקשה בלבד.

לאור האמור, המדובר בתיקון אשר יממש את כוונתו של ביהמ"ש לחייב את הנתבעת בפסק הדין ויאפשר הוצאתו לפועל של פסק הדין. תיקון שכזה, נועד לאפשר יישום פסק הדין ולמעשה אינו מהותי (כאמור המדובר באותו גוף, שכן המס' המזהה, זהה) התיקון אפשרי במסגרת סמכותו של ביהמ"ש לתקן כל פגם בהליך (ראה גם רע"א 847/93 הסתדרות המזרחי בא"י נ. מינהל מקרקעי ישראל).

לאור האמור, אני מקבלת את הבקשה ומורה על התיקון כמבוקש באופן ששם הנתבעת בפסק הדין ישונה ל: "א.ג.ס שחקים בע"מ-513503474".

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ג, 01 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: